פעם בחמש-שש שנים קבוצת נשר נוהגת להיפגש .

הפעם בחרנו בגליל המערבי בקיבוץ עברון ולקחנו את שמעון אלכסנדר כמדריך.

מפגשים אלה שמעצם היותם מרגשים וכוללים הרבה נוסטלגיה מזכירים לנו שמאחורינו כבר כברת דרך לא קצרה אך עוד ידינו נטויה וזה הזמן לעשות לעצמנו, ליהנות מהחיים ולהפיק מהם את המרב.

הפעם נפגשנו בקיבוץ עברון ששם בעצם התחיל הכל.

נאות, אז געתון ישב על קרקע משותפת עם קיבוץ עברון ומאוחר יותר נפרדו דרכיהם. עברון נשאר ואנחנו שינינו את השם ועברנו לעמק החולה. בני קבוצת נשר היו פה מהתחלה (חוץ מאלה שהצטרפו במשך השנים) וחיינו היו שזורים בצמיחתו של הקיבוץ ממש מהיום הראשון.
מי שמגיע היום לא יכול אפילו לדמיין איך הקיבוץ נראה פעם ואיך התנהלו העבודה, חיי החברה והתרבות. בקיבוץ עברון עדיין קיימים מבנים עוד מתקופתנו .הבולט ביותר הוא חדר האוכל עם הגג העגול שנבנה על ידי חברי געתון ושורד עד היום. מאז עבר כמה גלגולים ומשמש היום מועדון לגיל הביניים. על כל המבנים יש כיתוב המספר את תולדות המקום כשהשם נאות מרדכי מוזכר במפורש. נאמר לנו שישנה שכונה קטנה של מבנים מאז ,הקרויה :"שכונת נאות מרדכי".
שלא על פי התכנית זכינו גם להיכנס למוזיאון שמכיל בתוכו המון מוצגים מימי "אנו באנו "ומאוחר יותר.

כל מה שחווינו שם ריגש אותנו מאוד והוכיח לנו שנעשה שינוי עצום מאז ועד היום.
המשך הטיול היה בביקור ב"יד ליד" בגשר הזיו שם טמונים עצמותיהם של הלוחמים שנהרגו בליל פיצוץ הגשרים בגשר הזיו ביניהם גם אכסי-שמעון אלכסנדר אביהם של חגי ושמעון. משם לתצפית נהדרת לעבר לבנון מביתה של רוקיה ,בידואית המתגוררת ממש ליד הגבול עם לבנון בכפר ערב אל ערמשה. הסיום היה במסעדת הארזים בשלומי. מפגשים אלה מעצם היותם מפגשים עם חברים שעברו שנות חיים רבות ומשמעותיות ביחד הם תמיד מרגשים ומשאירים טעם של עוד. אישית אני ממליצה לכל מי שעדיין מתלבט אם לקיים מפגש כיתתי לקחת יוזמה ולהרים אותו.

התרגשות ושמחה מובטחות.

קרני ציוני